"אין ספק שהמודעות העולה, פתיחת ההגדרה והכנסת קריטריונים רחבים יותר לאבחנה הן חלק מהסיבות המסבירות את העלייה בשכיחות התופעה בשנים האחרונות", אומר ד"ר דניאל שינהר, מנהל פורום רפואת ילדים באתר doctors.co.il.  
 
"הספקטרום האוטיסטי הוא חדש יחסית, ולכן מקרים שבעבר לא אובחנו, או אובחנו כאיטיים-מוגבלים-מפגרים, מאובחנים היום ביתר דיוק. בדיוק כפי שקרה להפרעות קשב וריכוז".  

לצד עליה במודעות ואבחון טוב יותר קיימות תיאוריות נוספת (חלקן שנויות במחלוקת חריפה) שמנסות להסביר את ריבוי המקרים בשנים האחרונות. למשל החיסונים: "יש מאמרים רבים שחלקם זניחים, אבל חלקם נכתבו על ידי חוקרים רציניים, הטוענים כי העלייה בכמות החיסונים והחיסון בגילים מאוד צעירים מהווים סיבה משמעותית לאוטיזם", אומר ד"ר שינהר.

"לטענתם, בעקבות מתן וירוס מוחלש או מת חלה עוררות יתר של מערכת החיסון, והעוררות הזו גורמת לתהליכים כימיים כלשהם הגורמים לנזק, שגורם לאוטיזם. טענה נוספת של אותם חוקרים היא כי החומרים המשמרים בחיסונים, ובהם מתכות כבדות כמו עופרת, שוקעים ברקמות וגורמים להפרעה.

מאחר שהחיסונים לא פוגעים בכל הילדים שמקבלים חיסונים, טענתם היא שצריך להתקיים מצב גנטי מולד (פרהדיספוזיציה) שהופך ילדים אלו להיות מועדים לפתח את התופעה בעקבות החיסונים".  
 
תיאוריה אחרת מדברת על חשיפה למזהמים כסיבה להתפתחות ההפרעה בקרב ילדים מועדים לכך. ויש המדברים על שרשרת של סיבות הפועלות יחדיו, ופוגעות בהתפתחות המוקדמת של מערכות עצביות הקשורות לתהליכים מנטאליים ובהם גנים פגומים שזוהו בחלק מהמקרים, לקויות כרומוזומליות, הפרעות בחילוף חומרים, פגיעות ויראליות בתקופת ההריון ושיבושים במערכת החיסון. "כל התיאוריות הללו צצות מכיוון שטרם זוהה הסבר אחד ברור ומוכח להפרעות הספקטרום האוטיסטי", אומר ד"ר שינהר.

"עדיין איננו יודעים מה בעצם לא בסדר, ואיזה חומר חסר במוח, אם בכלל".