לעיתים קורה ש"הנדידה" של האשך נעצרת והוא אינו מגיע ליעדו לרוב הוא מתמקם באזור המפשעה. בחלק מהמקרים ניתן למשש את האשך הטמיר במפשעה וכל שיש לעשות הוא לעקוב אחר התקדמותו במהלך השנה הראשונה לחיים. בחלק אחר של המקרים האשך אין אפשרות למשש את האשך במפשעה ועדיין למרות זאת נסתפק במעקב בלבד אז סביבות גיל שנה .
במידה וישנם מקרים בהם לילד יש שני אשכים טמירים, אזי יש סיכוי גבוה יחסית למומים במערכת השתן והכליות ולכן יש לבצע אולטראסאונד של כליות ודרכי השתן. פרט למעקב אחרי הנדידה של האשך הטמיר בתינוק בשנתו הראשונה, אין צורך במתן כל טיפול נוסף.
מהו הטיפול ולמה הוא חשוב?
הטיפול באשך הטמיר הינו ניתוחי. חשוב לנתח את האשך הטמיר ולקבע אותו בשק אשכים על מנת שהוא יוכל להתפתח ולתפקד כראוי בעתיד, (לייצר זרע) והתנאי הזה יכול להתקיים רק שהאשך נמצא בשק האשכים. באשכים שנמושו במפשעה יבוצע חתך בשיפולי הבטן והאשך ישוחרר ממקומו במפשעה ויורד לשק האשכים ויקובע בו. לעומת זאת במקרים של אשכים שלא נמושו הניתוח יחל בהכנסת מצלמת טלביזיה לתוך חלל הבטן (לפרוסקופיה) במטרה לאתר ולברר האם האשך נמצא בתוך חלל הבטן. במידה ואכן כך הדבר, האשך ישוחרר מתוך חלל הבטן ויקובע בשק האשכים. במידה וימצא שריד מנוון של האשך הוא ייכרת ויוסר.
ילדים עם אשך טמיר אחד יהיו פוריים לחלוטין ללא כל ירידה בפוריות. לעומתם ילדים אשר להם שני אשכים טמירים, צפויה להם ירידה של כ-30 עד 40 אחוז ברמת הפוריות. לאחר הניתוח יתבצע מעקב אחת לשנה על מנת לעקוב אחר התפתחותו התקינה של האשך המנותח.
לקבלת מידע נוסף ולתאום תור לקליניקה התקשרו אלי כעת לטלפון
052-2807771