בתקופה האחרונה במיוחד לאור התהפוכות שעברנו מאז שהקורונה פרצה לחיינו, אני פוגש הרבה אמהות שמגיעות אלי לקליניקה ומספרות לי שהבייבי או הילד/ה שלהם סובלים מעצירות או מתופעת האנקופרזיס , מריחת צואה בתחתונים. תופעה שלעיתים מתרחשת בעקבות התאפקות של הילד/ה ואגירת הצואה ולכן ישנה דליפת לא רצונית של צואה רכה יותר לתחתונים.
עצירות הינה תופעה שכיחה בקרב תינוקות וילדים ואם יש להם פחות משלוש יציאות בשבוע, יציאות שמלוות בצואה קשה , בישיבה ממושכת בשירותים המלווה במאמץ רב ובתסכול כנראה לילד יש עצירות. ילדים עם עצירות יש להם כאבי בטן , הם אינם נינוחים והסיפור של היציאות הופך פתאום להיות אישיו במשפחה והכל סובב סביב היציאות של הבייבי שלנו. מה הוא אכל, למה אין לו יציאות, מה עושים על מנת שהקקי יצא. נוסף מימד של לחץ, לעיתים גם כעס מצד ההורים דבר שאינו מיטיב עם הילד ואינו מסייע בהתמודדות של ההורה עם הילד סביב נושא היציאות.
בקרב תינוקות קטנים עצירות או אנקופרזיס יכולה להופיע עקב שינוי בכלכלה, מעבר מפורמולה אחת לשנייה שגורמת להם לעצירות , מעבר לאכילה של מוצקים וכמובן כשמגיע הזמן לגמול אותם מחיתולים. ככל שהתינוק גדל, תדירות היציאות הולכת ופוחתת ולכן לרוב באזור גילאי שנתיים- שלוש עלולה להופיע עצירות המוגדרת כעצירות התנהגותית.
מה הסיפור של עצירות התנהגותית
כחלק מהתפתחות והבשלה פסיכולוגית ילדים בגילאים צעירים תופסים את היציאה כחלק מהגוף שלהם ולכן גמילה מוקדמת שאינה מותאמת להתפתחות הרגשית של הילד יכולה בהחלט לגרום להופעתה של העצירות ההתנהגותית. כל שינוי המתרחש בחיי הילד יכול להשפיע ולגרום לו לעצירות משינויים בתזונה, שינויים בתוך המשפחה, מצבים חברתיים בגן או בסביבה הקרובה לו ועוד. כשהילד בגיל 2-3 שנים, גיל שמאופיין בתקופת מרדנות ראשונה מחליט לבדוק את הגבולות שלו מול הוריו, ישנם שני מצבים בלבד שהילד יכול להפגין את כוחו ואת עליונותו מול הוריו הראשון באכילה והשני בשליטה שלו ביציאות.
מהם המאפיינים של עצירות התנהגותית
התאפקות ויציאות בתדירות נמוכה גורמות לילדים לכאב בטן וככל שהכאבים חזקים יותר הרצון לשבת בשירותים ולנסות לעשות יציאה הופכים להיות מורכבים יותר דבר שיוצר צואה קשה וגדולה יותר. ואז, כשהילד אינו מסוגל להתאפק יותר והגוש גדול מאד , היציאות כשהן כבר קורות יכולות לגרום לפציעה של פי הטבעת ולגרום לפצע כואב (פיסורה).
הופעתה של הפיסורה גורמת לילדים להימנע ממתן יציאות נוספות בשל הכאב הגדול ובחלק מהמקרים גם מהדימום שנובע מהפציעה של המקום ואז אנחנו נמצאים במעגל קסמים שקשה לצאת ממנו ואז גם מופיעות מריחות של צואה בתחתונים.
איך עוזרים לילד להשתחרר מהעצירות ההתנהגותית
- דבר ראשון שהוא הכי חשוב, שיתוף פעולה ותמיכה של ההורים והילד בתהליך של שינוי ההרגלים.
- דבר שני הקניית הרגלים לתזונה עשירה בסיבים, ירקות,פרות ושתייה מרובה על מנת לעודד יציאות ולרכך אותם.
- דבר שלישי שימוש במרככי צואה למניעת היווצרות של צואה קשה במעי.
- דבר רביעי הקניית הרגלי יציאה קבועים ומסודרים הכוללים ישיבה יזומה בשירותים גם כשהילד אינו מרגיש צורך בכך, וזאת על מנת להרגיל את הגוף לסדר יום מאורגן ונכון.
- טיפול מקומי בפיסורה שנוצרה על מנת להקל על הכאב ולאפשר יציאות ללא פחד.
- מתן טיפול טבעי המעניק התייחסות הוליסטית גוף ונפש ומטפל הן בתפקוד של המעי ומאפשר יציאות סדירות והן מענה לפן הרגשי שגרמו לעצירות ההתנהגותית .
